לאחרונה אני מוצאת את עצמי פוגשת יותר ויותר אנשים טובים, רגישים ומחפשי אמת, שקוראים את דבריה של האישה החמודה הזו,
ומתעכבים במיוחד על הרעיונות סביב ה־'shift' (בכוונה כתבתי בקטן ולא בקאפס לוק) והמעבר ל״כדור הארץ החדש״.
ומתוך הקריאה הזו משהו אצלם מתחיל לזוז, לעיתים בעוצמה לא פשוטה, עד כדי כך שיש כאלה שמספרים לי שהם מתקשים לישון בלילה,
מסתובבים עם תחושת חרדה מתמשכת, ושואלים את עצמם אם הם אכן יהיו חלק מה'שינוי' הזה, ומתי הוא קורה? אם הם יספיקו אותו או שיישארו להמשיך את מה שהם קוראים לו “עבודת הקארמה”.
לאחרונה אני מוצאת את עצמי פוגשת יותר ויותר אנשים טובים, רגישים ומחפשי אמת, שקוראים את דבריה של האישה החמודה הזו,
ומתעכבים במיוחד על הרעיונות סביב ה־'shift' (בכוונה כתבתי בקטן ולא בקאפס לוק) והמעבר ל״כדור הארץ החדש״.
ומתוך הקריאה הזו משהו אצלם מתחיל לזוז, לעיתים בעוצמה לא פשוטה, עד כדי כך שיש כאלה שמספרים לי שהם מתקשים לישון בלילה,
מסתובבים עם תחושת חרדה מתמשכת, ושואלים את עצמם אם הם אכן יהיו חלק מה'שינוי' הזה, ומתי הוא קורה? אם הם יספיקו אותו או שיישארו להמשיך את מה שהם קוראים לו “עבודת הקארמה”.
ואפילו מצטטים לי את כתביה:
"גופנו וכל מה שסביבנו מגבירים כעת את קצב הרטט ומסתגלים לתדר חדש. כל תא בגוף מתחיל לרטוט בקצב כה מהיר עד שהוא הופך לאור. כאשר זה מתחיל לקרות, טמפרטורת הגוף עולה והגוף מתחיל לזהור. כאשר כל תא רוטט בקצב גבוה מאוד, תיעלמו מטווח או שדה הראייה הרגיל ותעברו למציאות ממדית גבוהה יותר. הסיבה לכך היא שהגוף זז ברעידות - ועבר ברטט אל מעבר לממד השלישי וכעת רוטט ברמה ממדית גבוהה בהרבה. משמעות הדבר היא שלא תעברו את תהליך המוות, משום שיהיה לכם גוף אור. תהליך ההזדקנות לא יקרה, ותצעד אל המציאות הממדית הבאה. לשלב הבא של האבולוציה הרוחנית.
..תהיה זו הארץ החדשה והעולם החדש. מה שמתואר בתנ"ך הנוצרי או בברית החדשה כ'שמיים חדשים' ו'ארץ חדשה'. אלה שאינם מוכנים יישארו מאחור, בדיוק כפי שנאמר (בתנ"ך הנוצרי או בברית החדשה) כדי להמשיך לחיות את הקארמה שלהם. הם אפילו לא יהיו מודעים לכך שמשהו התרחש. מי שלא הגיע לתדר המואר, ייאלץ להשאר עם פלנטה אחרת, צפופה יותר, שעדיין מעורבת בשליליות, כדי להשלים את הקארמה שנותרה להם. הם לא יורשו 'לעבור', משום שהרטט שלהם לא יתאים ל "כדור הארץ החדש".
או שולחים לי את הסרטון המצורף - כן. אני מכירה אותו ( :
וכאן, בעיניי, נוצר סדק קטן בהבנה, מתוך האופן שבו תודעה אנושית רגילה מנסה להחזיק רעיונות רחבים מאוד בכלים שהיא מכירה.
דולורס עצמה חזרה והדגישה שהמידע שהובא דרכה אינו מיועד להיקרא מתוך פחד או לחץ, אלא מתוך ראייה רחבה יותר של הנשמה, זו שאינה חווה את הזמן כקו ישר ואינה מארגנת תהליכים במונחים של הצלחה, כישלון או עמידה בדרישות.
כשהשכל שומע תיאור תודעתי־אנרגטי, הוא נוטה לתרגם אותו לשפה יומיומית וברורה, וכך מושגים של תנועה ושינוי מקבלים משמעות של מעבר, שער או נקודת הכרעה.
...אבל בעולמה של הנשמה
אין ציונים שממתינים בסוף המסלול, כי המסלול אינו אחד ואינו ישר.
אין רשימה שממנה אפשר ליפול,
ואין רגע אחד שמכריע את כל הסיפור. יש תנועה מתמשכת של תודעה, של למידה, של התרחבות, שמתרחשת בקצב שמתאים לכל אחד ואחת.
הפחד והמתח שעולים סביב הרעיונות הללו אינם בהכרח קשורים למה שמתואר בהם,
אלא לאופן שבו מנגנון הישרדות עתיק (וגם חדש וישראלי) פוגש מידע גדול מדי עבורו ומנסה להפוך אותו למשהו שאפשר לשלוט בו.
זה מנגנון מוכר, וגם אני פוגשת אותו בעצמי,
כי גם לי יש בגוף "דאגה שמחפשת בית", וכשאין לה נושא ברור להיאחז בו, היא מוצאת בקלות רעיונות רוחניים רחבים ומתיישבת עליהם. או גם רעיונות פחות רוחניים, כמו "המצב": במדינה, בבית, בלימודים, בזוגיות, עם ההורים, בעולם, באקלים, בתרבות, בשריפות, בטבע ....
בבסיס זו עדיין אותה דאגה ישנה שמבקשת ביטחון
רק מה שקורה פה עם כל הנושא סביב ה'שיפט' (או ה'שיט'- תסלחו לי על השפה..)
הדאגה מקבלת מילים גבוהות ושפה עמוקה
אבל התחושה בגוף נשארת דומה. מתח איום ונורא, נשימה פחות חופשית, מחשבות שממשיכות לרוץ גם כשמנסים לנוח.
מבחינתי, זה סימן חשוב, כי ברגע שמסר רוחני מעלה קורטיזול, מכווץ נשימה, מכניס את הגוף לכוננות ומפריע לשינה... זה סימן די אמין לכך שזה לא מסר שמגיע מהתודעה הגבוהה, אלא פרשנות אנושית שמבוססת על התרגלות לחווית הטראומה ופחד קיומי.
מסר שמגיע מתודעה רחבה באמת יהיה מלווה בתחושת התרווחות ונועם, גם אם הוא מאתגר, ולא בתחושת דריכות מתמשכת.
מסר גבוה גם יביא צמיחה והתפתחות ולא כיווץ.
פחות בהלה ויותר שקט, פחות דחיפות להספיק ויותר אמון בתהליך,
פחות צורך לדעת “אם אני בסדר” ויותר תחושה פשוטה של נוכחות.
כשמקשיבים לנשמה, יש בדרך כלל פחות צורך למהר,
פחות "עכשיו אני חייב להבין הכול",
ויותר נכונות להיות בתוך תהליך שלא דורש הוכחות מיידיות.
התודעה הגבוהה אינה פועלת מתוך לחץ,
תודעה גבוהה לא ממהרת לשום מקום, והיא גם לא מפחידה את עצמה בדרך.
וכמו שנאמר בממלכת באדולינה:
"כידוע –
כשעולה דאגה, לא מאמינים לה.
מכינים לה תה,
ושולחים אותה הביתה. ☕✨"
ולמי שעדיין תוהה, כן. הספר נכתב במקור ב 2005, אנחנו כעת כ- 20 שנה לאחר מכן, כבר חווים וחיים במציאות חדשה.
האם היא גן עדן- ? לא.
האם אין בה אתגרים? - לא.
האם עברנו שינוי - לחלוטין כן. והוא עדיין קורה גם עכשיו
האם אנחנו תופסים את חוק הקארמה אחרת? - גם. כן.
על כך בשיחה הבאה ( :
נל קרן עמית היא מטפלת במרחב הקוואנטי ונטורופתית
0543152390
🧚♀️🤍
