עשרת ה"ימים הנוראים" הם ימים שלפי ההלכה
הם שלבים בתהליך הולך וגובר של חשבון נפש,
צדקה, תשובה ובקשת סליחה וכפרה.
אז אני עושה חשבון נפש כאן ועכשיו:
השנה הקודמת התחילה גרוע ביותר
לא היו לי לקוחות
אז עברתי קורס גדול
שבו הציעו לי להאמין בעצמי וליצור מותג.
לא קיבלתי את זה.
לא האמנתי בעצמי .
לכן התחלתי לעבוד עם חברה גדולה
כיועצת פרילנסרית אחת מני רבים .
הייתי אמורה לקבל מהם לקוחות
ולסגור את העיסקאות .
במהלך החודשים האחרונים
מס' הלידים שקיבלתי הלך והתמעט
במקום שייסגרו עיסקאות עם הלקוחות
היו פגישות עקרות .
היו פעמים שהיו ריבים וויכוחים
בין מנכ"ל החברה בה עבדתי
ובין הלידים הפוטנציאליים.
הלכתי שם לאיבוד
בעיקר לעצמי.
בסוף נפרדו דרכינו שוב הייתי לבד.
בחודשיים האחרונים עשיתי
מה שלא עשיתי שנים:
למדתי שיווקתי כתבתי
מיתגתי עצמי
וסגרתי עיסקאות .
הלכתי לנטוורקינג
וגיליתי אנשים.
ואמרו שאני עושה קסמים.
מה שגיליתי בשבועות האחרונים
זה שבמשך שנים
לא האמנתי בעצמי.
חיפשתי חסות של גוף גדול
שייקח אותי תחת חסותו
ויאמץ אותי .
חשבתי שאני לא יכולה לבד.
ניסיתי להסתתר אחרי אנשים וחברות
וזה לא צלח. הלכתי אחורה.
עכשיו אני עומדת בעצמי.
על הרגליים. בועטת ורוקדת בחדווה
קיבלתי את הנשמה חזרה .
מבקשת סליחה מבעלי החברה
שהייתי תחת חסותם
על התהליך שלא צלח
וסליחה מלקוחות שלא נתתי להם
את כולי. כמו שצריך.
מבקשת סליחה מעצמי
על חוסר האמונה
חוסר האותנטיות והיושר הפנימי.
ואני שלמה וחופשיה.
קחו מזה את כל מה שאתם צריכים
לחייכם. מקווה שהלקח עבר.
