איפה נמצא הפוקוס שלכם? במה שיש או במה שאין? במה שמעצבן או במה שמשמח? במה שאתם יכולים או במה שאתם לא מסוגלים? במה שחוויתם או במה שיכולתם לחוות?
אחד מחוקי היקום אומר כי איפה שאנחנו נבחר לשים את הפוקוס, המקום הזה ילך ויגדל ויתרחב ויעסיק אותנו עוד ועוד ועוד, בדיוק כמו שאחת מהנחות היסוד של NLP אומרת כי האנרגיה זורמת לאן שתשומת הלב שלנו מופנית.
אם ככה, מה אתם בוחרים לעשות?
להמשיך ולהטריד את עצמכם במה יהיה, כמה חסר, מאיפה יגיע, מה יגידו, איך זה יהיה, ואולי זה לא הזמן עכשיו, היא פשוט משגעת אותי, הוא מוציא אותי מהכלים, אי אפשר להמשיך ככה
או
להתרכז במה שיש לכם ומה שקיים בתוככם.
להעצים את הקיים, את המובן מאליו, כמו קורת הגג בה אתם חיים, הרכב שברשותכם, הרגליים שמאפשרים לכם ללכת ולרוץ אחרי הילדים או סתם בשביל הכיף, היכולת לראות את האור והצבעים, הידיים שמאפשרות לחבק ולאהוב, החיוך שקיים שאנחנו בוחרים אם לחייך או להתעצבן, ארון הבגדים המלא, הנעליים שלרגלינו, היכולת לנשום לבד.
לפעמים, כדאי לשחרר, להפוך את התקליט, לבחור אחרת ולגלות מה זה ייצור ויכניס לחייך, שאולי אפילו לא יכולת לחלום על זה
אתם יכולים להסכים ויכולים שלא להסכים, הכל בסדר
נקודה למחשבה 😊
